מדרש על שמואל א 7:16: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל (תהלים קמז, יט). דְּבָרָיו, אֵלּוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה. חֻקָּיו, אֵלּוּ הַמִּדְרָשׁוֹת. וּמִשְׁפָּטָיו, אֵלּוּ הַדִּינִין. לֹא נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַתּוֹרָה וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים, אֶלָּא לְיִשְׂרָאֵל בִּלְבַד. וּמִנַּיִן אַתָּה לָמֵד. שֶׁיִּשְׂרָאֵל וְנָכְרִי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עֵסֶק זֶה עִם זֶה, שֶׁאָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לוֹמַר לַנָּכְרִי, לֵךְ עִמִּי לְעַרְכָּאוֹת שֶׁלָּכֶם. וְשֶׁהוּא עוֹבֵר בְּלָאו, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם הַלְלוּיָּה (שם פסוק כ). וַהֲלֹא אֻמּוֹת הָעוֹלָם נִצְטַוּוּ עַל הַדַּיָּנִין, שֶׁהִיא אַחַת מִשֶּׁבַע מִצְוֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּנֵי נֹחַ. וּמַהוּ מִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם. אֵלּוּ דִּקְדּוּקֵי הַדִּין. שֶׁכָּךְ שָׁנִינוּ, מַעֲשֶׂה וּבָדַק בֶּן זַכַּאי בְּעֻקְצֵי תְּאֵנִים. וּבְנֵי נֹחַ הוֹרְגִים בְּעֵד אֶחָד, וּבַדַּיָּן אֶחָד, וְשֶׁלֹּא בַּהַתְרָאָה. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּיִשְׂרָאֵל, לְפִי שֶׁדִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלֹשָׁה, וְדִינֵי נְפָשׁוֹת בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. וּכְתִיב: לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ וְגוֹ' (דברים יט, טו). וּצְרִיכִין דְּרִישָׁה וַחֲקִירָה. כֵּיצַד בּוֹדְקִין אֶת הָעֵדִים, מַכְנִיסִין אוֹתָן וּמְאַיְּמִין עֲלֵיהֶם. וְעוֹד הָיוּ בּוֹדְקִין בְּשֶׁבַע חֲקִירוֹת, בְּאֵיזֶה יוֹם, בְּאֵיזֶה שָׁבוּעַ, בְּאֵיזֶה חֹדֶשׁ, בְּכַמָּה לַחֹדֶשׁ, בְּאֵיזֹה שָׁעָה, בְּאֵיזֶה מָקוֹם. מַכִּירִין אַתֶּם אוֹתוֹ, הִתְרֵיתֶם בּוֹ, כִּדְאָמְרִינַן בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא בְּפַרְנְסֵי יִשְׂרָאֵל, שֶׁלֹּא נִשְׁתַּבְּחוּ אֶלָּא עַל יְדֵי הַדִּין. בִּשְׁמוּאֵל כְּתִיב: וְהָלַךְ מִדַּי שָׁנָה בְּשָׁנָה וְסָבַב בֵּית אֵל וְגוֹ' (ש״‎א ז, טז). וְאַף דָּוִד לֹא נִשְׁתַּבֵּחַ אֶלָּא עַל יְדֵי הַדִּין, כְּמַה דִּכְתִיב: וַיִּמְלֹךְ דָּוִד עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וַיְהִי עוֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל עַמּוֹ (דה״‎א יח, יד). וְאַף יְהוֹשָׁפָט כֵּיוָן שֶׁנִּתְחַזֵּק בַּמַּלְכוּת, לֹא נִתְעַסֵּק בְּעִסְקֵי מַלְכוּת, וְלֹא בְּעֹשֶׁר, וְלֹא בְּכָבוֹד, וְלֹא בְּדָבָר אַחֵר, אֶלָּא בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּמְלֹךְ יְהוֹשָׁפָט וְגוֹ' וַיִּתְחַזֵּק עַל יִשְׂרָאֵל (דה״‎ב יז, א). מַהוּ וַיִּתְחַזֵּק, שֶׁנִּתְחַזֵּק וּמִנָּה אֶת הַדַּיָּנִין. וְאוֹמֵר: וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי ה' וְעוֹד הֵסִיר אֶת הַבָּמוֹת וְאֶת הָאֲשֵׁרִים מִיְהוּדָה (שם פסוק ו). גַּסּוּת רוּחַ הָיְתָה בּוֹ שֶׁהוּא אָמַר וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ. אֶלָּא שֶׁמִּנָּה דַּיָּנִין עֲלֵיהֶן הַיּוֹדְעִין לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי ה', שֶׁנֶּאֱמַר: וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט (בראשית יח, יט). וְאוֹמֵר לַדַּיָּנִין, רְאוּ כִּי הַמִּשְׁפָּט לֵאלֹהִים הוּא (דברים א, יז). וּמַה מּשֶׁה שֶׁלֹּא נִצְטַוָּה עַל הַדַּיָּנִין אֶלָּא מִמַּה שֶּׁאָמַר לוֹ יִתְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַתָּה תֶּחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל וְגוֹ' (שמות יח, כא), הוֹשִׁיב סַנְהֶדְרִין. אָנוּ שֶׁנִּצְטַוֵּינוּ בַּתּוֹרָה לְמַנּוֹת סַנְהֶדְרִין, שֶׁנֶּאֱמַר: שׁוֹפְטִים וְשׁוֹטְרִים תִּתֵּן לְךָ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וּמִנַּיִן שֶׁהוֹשִׁיב מֹשֶׁה סַנְהֶדְרִין עַל יִשְׂרָאֵל. דִּכְתִיב: וַיִּבְחַר מֹשֶׁה אַנְשֵׁי חַיִל וְגוֹ'. וְאַף יְרוּשָׁלַיִם לֹא נִשְׁתַּבְּחָה אֶלָּא עַל יְדֵי הַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּצֵא לָךְ שֵׁם בַּגּוֹיִם בְּיָפְיֵךְ וְגוֹ' (יחזקאל טז, יד). וְאֵיזֶה הוּא הִדּוּר. זֶה הַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: וְדַל לֹא תְּהַדֵּר בְּרִיבוֹ (שמות כג, ג). וְלֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא עַל קִלְקוּל הַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: טְמֵאַת הַשֵּׁם רַבַּת הַמְּהוּמָה (יחזקאל כב, ה), שֵׁם שֶׁהָיָה לָךְ עַל יְדֵי הַדִּין, טִמֵּאת. וּכְתִיב: מְלֵאָתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים (ישעיה א, כא). עַל יְדֵי שֶׁהָיְתָה מְלֵאָתִי מִשְׁפָּט, צֶדֶק יָלִין בָּהּ. לְכָךְ אָמַר לָהֶם יִרְמְיָה, לֹא הֶאֱמִינוּ מַלְכֵי אֶרֶץ כָּל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל וְגוֹ' (איכה ד, יב). וּכְתִיב: מֵחַטֹּאת נְבִיאֶיהָ עֲוֹנוֹת כֹּהֲנֶיהָ וְגוֹ' (שם פסוק יג). בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִשְׁבַּע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא נִפְרַע לְעַצְמוֹ מִן הַדַּיָּנִין, שֶׁנֶּאֱמַר: לָכֵן נְאֻם הָאָדוֹן ה' צְבָאוֹת אַבִּיר יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' (ישעיה א, כד). וְאֵין לָכֵן אֶלָּא לְשׁוֹן שְׁבוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: לָכֵן נִשְׁבַּעְתִּי לְבֵית עֵלִי (ש״‎א ג, יד). אֵין אַבִּיר אֶלָּא אַב בֵּית דִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: אַבִּיר הָרֹעִים (שם כא, ח). לְלַמֶּדְךָ, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נַעֲשֶׂה אַב בֵּית דִּין לְהִפָּרַע מֵהֶן. מִנַּיִן שֶׁבְּדַיָּנִין הַכָּתוּב מְדַבֵּר. רְאֵה מַה כְּתִיב אַחֲרָיו, וְאָשִׁיבָה שׁוֹפְטַיִךְ כְּבָרִאשׁוֹנָה וְיוֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה (ישעיה א, כו). לְפִיכָךְ אָמַר דָּוִד, מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב וְגוֹ' (תהלים קמז, יט).

שפטים ושטרים וגו' (דברים טז יח). זש"ה מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישרשאל (תהלים קמז יט), דבריו אלו דברי תורה, חקיו אלו המדרשות, ומשפטיו אלו הדינין [לישראל], לא נתן הקב"ה את התורה ואת הדינין אלא לישראל בלבד, ומנין אתה למד שישראל וגוי עובד כוכבים שיש להם עסק זה עם זה, שאסור לישראל לומר לגוי, לך עמי לערכאות שלכם, שהוא עובר בלאו, שנאמר לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום (שם שם כ), והלא אוה"ע נצטוו על הדינין, שהוא אחת משבע מצות בני נח, ומהו ומשפטים בל ידעום, אילו דקדוקי הדין, שכך שנינו מעשה ובדק בן זכאי בעוקצי תאנים, ובני נח נהרגין בעד אחד, ובדיין אחד, ושלא בהתראה, מה שאין כן בישראל, לפי שדיני ממונות בשלשה, ודיני נפשות בעשרים ושלשה, וכתיב לא יקום עד אחד באיש וגו', על פי שני עדים וגו' (דברים יט טו), וצריכין דרישה וחקירה, כיצד בודקין את העדים, מכניסין אותן ומאיימין עליהן, ועוד היו בודקין אותן בשבע חקירות, באיזו שבוע, באיזה שנה, באיזה חודש, בכמה בחודש, באיזה יום, באיזה מקום, התריתם בו, וכך אתה מוצא בפרנסי ישראל, שלא נשתבחו אלא על ידי הדין, בשמואל כתיב והלך מדי שנה בשנה וסבב בית אל וגו' ושפט את ישראל וגו' (ש"א ז טז), ואף דוד לא נשתבח אלא על ידי הדין, שנאמר ויהי (דוד) עשה משפט וצדקה לכל עמו (דה"א יח יד).

רַבִּי פִּנְחָס אָמַר אָדָם חָבִיב בִּשְׁמוֹ, וְאֵינִי יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה מֵהֶן, בָּא שְׁלֹמֹה וּפֵרַשׁ, טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ. נוֹלַד אָדָם מוֹנִין לוֹ לַמִּיתָה. מֵת, מוֹנִין לוֹ לַחַיִּים. נוֹלַד אָדָם הַכֹּל שְׂמֵחִין, מֵת הַכֹּל בּוֹכִין. וְאֵינוֹ כֵן, אֶלָּא נוֹלַד אָדָם וְאֵין שְׂמֵחִין לוֹ, שֶׁאֵין יוֹדְעִין בְּאֵיזֶה פֶּרֶק וּמַעֲשִׂים יַעֲמֹד, אִם צַדִּיק, וְאִם רָשָׁע, אִם טוֹב, וְאִם רָע. וּמֵת, הֵם צְרִיכִין לִשְׂמֹחַ שֶׁנִּפְטַר בְּשֵׁם טוֹב וְיָצָא מִן הָעוֹלָם בְּשָׁלוֹם. מָשָׁל לִשְׁנֵי סְפִינוֹת פּוֹרְשׁוֹת לַיָּם הַגָּדוֹל, אַחַת יוֹצֵאת מִן הַלָּמָן וְאַחַת נִכְנֶסֶת לַלָּמָן, הַיּוֹצֵאת מִן הַלָּמָן הַכֹּל שְׂמֵחִין וְהַנִכְנֶסֶת לַלָּמָן לֹא שָׂמְחוּ לָהּ, הָיָה שָׁם פִּקֵּחַ אֶחָד אָמַר לָהֶם חִלּוּף הַדְּבָרִים אֲנִי רוֹאֶה, זוֹ שֶׁהָיְתָה יוֹצְאָה מִן הַלָּמָן לֹא צְרִיכִין לִשְׂמֹחַ עִמָּהּ שֶׁאֵין יוֹדְעִין בְּאֵיזֶה פֶּרֶק עוֹמֶדֶת, כַּמָּה יָמִים מִזְדַּוֶּגֶת לָהּ, כַּמָּה עַלְעוֹלִין הֵן מִזְדַּוְגוֹת, וְשֶׁנִּכְנֶסֶת לַלָּמָן הַכֹּל צְרִיכִין לִשְׂמֹחַ שֶׁנִּכְנְסָה לְשָׁלוֹם. כָּךְ מֵת אָדָם הַכֹּל צְרִיכִין לִשְׂמֹחַ וּלְשַׁבֵּחַ שֶׁנִּפְטַר בְּשֵׁם טוֹב בְּשָׁלוֹם מִן הָעוֹלָם. הוּא שֶׁשְּׁלֹמֹה אָמַר: וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ. אַתְּ מוֹצֵא כְּשֶׁהַצַּדִּיקִים נוֹלָדִין אֵין בְּרִיָּה מַרְגֶּשֶׁת, וּכְשֶׁמֵּתִין הַכֹּל מַרְגִּישִׁים, כְּשֶׁנּוֹלְדָה מִרְיָם לֹא הִרְגִּישׁ בָּהּ בְּרִיָּה, וּכְשֶׁמֵּתָה נִסְתַּלְּקָה הַבְּאֵר וְהִרְגִּישׁוּ הַכֹּל, הַבְּאֵר הוֹדִיעָה מִיתָתָהּ. נוֹלַד אַהֲרֹן כֹּהֵן גָּדוֹל וְלֹא הִרְגִישׁ בּוֹ בְּרִיָּה, וּכְשֶׁמֵּת נִסְתַּלְּקוּ עַנְנֵי כָּבוֹד, הִרְגִּישׁוּ הַכֹּל, הֶעָנָן הוֹדִיעַ מִיתָתוֹ. נוֹלַד משֶׁה רַבֵּנוּ וְלֹא הִרְגִּישׁ בּוֹ בְּרִיָּה, וּכְשֶׁמֵּת הִרְגִּישׁוּ הַכֹּל, הַמָּן הוֹדִיעַ מִיתָתוֹ, שֶׁשָּׁבַת. נוֹלַד יְהוֹשֻׁעַ וְלֹא הִרְגִּישׁ בּוֹ בְּרִיָּה, וּכְשֶׁמֵּת הִרְגִּישׁוּ הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע כד, ל): וַיִּקְבְּרוּ אוֹתוֹ בִּגְבוּל וגו' מִצְּפוֹן לְהַר גָּעַשׁ, רַבָּנָן אָמְרֵי חָזַרְנוּ עַל כָּל הַמִּקְרָא כֻּלָּהּ וְלֹא מָצִינוּ מָקוֹם שֶׁשְּׁמוֹ הַר גַּעַשׁ, אֶלָּא מַהוּ הַר גַּעַשׁ, עַל יְדֵי שֶׁנִּתְגַּעֲשׁוּ נִתְרַשְּׁלוּ יִשְׂרָאֵל מִלִּגְמֹל חֶסֶד לִיהוֹשֻׁעַ, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַרְעִישׁ וְגַם לְהַגְעִישׁ עֲלֵיהֶם הָהָר וּלְהַפִּילוֹ לָהֶם לְאַבְּדָן, לְפִי שֶׁנִּתְחַלְּקָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְהָיָה חִלּוּקָהּ חָבִיב עֲלֵיהֶם יוֹתֵר מִדַּאי, זֶה עוֹסֵק בְּשָׂדֵהוּ, וְזֶה עוֹסֵק בְּכַרְמוֹ, וְזֶה עוֹסֵק בְּזֵיתוֹ, וְזֶה עוֹסֵק בְּפֶחָמוֹ, כֻּלָּן עוֹסְקִין בִּמְלַאכְתָּן, לְכָךְ בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהַרְעִישׁ עֲלֵיהֶם אֶת הָעוֹלָם, לְפִיכָךְ הִרְגִּישׁוּ בּוֹ הַכֹּל וְהוֹדִיעוּ אֶת מִיתָתוֹ. נוֹלַד דָּוִד וְלֹא הִרְגִּישׁ בּוֹ בְּרִיָּה, וּכְשֶׁמֵּת הִרְגִּישׁוּ בּוֹ הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יא, כא): וַהֲדַד שָׁמַע בְּמִצְרַיִם כִּי שָׁכַב דָּוִד עִם אֲבֹתָיו וגו'. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס וַהֲלֹא שְׁכִיבָה הִיא מִיתָה, אֶלָּא דָּוִד שֶׁהָיָה מֶלֶךְ כְּתִיב בּוֹ שְׁכִיבָה, יוֹאָב שֶׁהָיָה שַׂר הַצָּבָא כְּתִיב בּוֹ מִיתָה. דָּבָר אַחֵר, וַהֲלֹא שְׁכִיבָה הִיא מִיתָה, אֶלָּא דָּוִד שֶׁנִּמְשַׁח בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה כְּתִיב בּוֹ שְׁכִיבָה, וְיוֹאָב שֶׁלֹא נִמְשַׁח בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה כְּתִיב בּוֹ מִיתָה. דָּבָר אַחֵר, וַהֲלֹא שְׁכִיבָה הִיא מִיתָה, אֶלָּא דָּוִד שֶׁמֵּת עַל מִטָּתוֹ כְּתִיב בּוֹ שְׁכִיבָה, וְיוֹאָב שֶׁנֶּהֱרַג כְּתִיב בּוֹ מִיתָה. דָּבָר אַחֵר, וַהֲלֹא שְׁכִיבָה הִיא מִיתָה, אֶלָּא דָּוִד שֶׁיָּרְשׁוּ בָנָיו אֶת מְקוֹמוֹ נֶאֶמְרָה בּוֹ שְׁכִיבָה, וְיוֹאָב שֶׁלֹא יָרְשׁוּ בָנָיו מְקוֹמוֹ נֶאֶמְרָה בּוֹ מִיתָה, לְפִיכָךְ הִרְגִּישׁוּ הַכֹּל, כְּשֶׁמֵת דָּוִד הוֹדִיעַ שְׁלֹמֹה מִיתָתוֹ. נוֹלַד שְׁמוּאֵל וְלֹא הִרְגִּישָׁה בּוֹ בְּרִיָּה, וּכְשֶׁמֵּת הִרְגִּישׁוּ הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א כה, א): וַיָּמָת שְׁמוּאֵל וַיִּסְפְּדוּ לוֹ כָל יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מַתְלָא אָמַר מַאן דְּנַכְּתֵיהּ חִיוְיָא חַבְלָא מַדְחֵיל לֵיהּ. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן מִשֶּׁלּוֹ נָתְנוּ לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ז, טז): וְהָלַךְ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה וְסָבַב בֵּית אֵל. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: וַיָּמָת שְׁמוּאֵל, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (שמואל א כח, ג): וּשְׁמוּאֵל מֵת, אָמַר רַבִּי אַסֵּי וּשְׁמוּאֵל מֵת מִיתָה וַדַּאי, וַיָּמָת שְׁמוּאֵל, אֵין הַדְּבָרִים אֲמוּרִים אֶלָּא לְעִנְיַן נָבָל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א כה, א): וַיָּמָת שְׁמוּאֵל [וגו'] וְאִישׁ בְּמָעוֹן, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן הַכֹּל סוֹפְדִין וְטוֹפְחִין עַל מִיתַת הַצַּדִּיק, וְזֶה הָרָשָׁע עוֹשֶׂה לוֹ מַרְזֵחִין, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה לְלַמֶּדְךָ שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בִּגְמִילוּת חֶסֶד כְּאִלּוּ כּוֹפֵר בָּעִקָּר, אֲבָל דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם מֶה הָיָה עוֹשֶׂה, גּוֹמֵל חֶסֶד לַכֹּל. אוֹמֵר כֵּן, אֲפִלּוּ הוֹרֵג אוֹ נֶהֱרַג, אוֹ רוֹדֵף אוֹ נִרְדָּף, גּוֹמֵל אֲנִי לוֹ חֶסֶד כְּמוֹ לְצַדִּיק, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים יג, ו): וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ אָשִׁירָה לַה' כִּי גָמַל עָלָי.